#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רי. האומר לפועל בשביעית הילך דינר זה ולקוט לי ירק היום שכרו מותר<br>1) מדוע 2) והרי המלקט קנאם וכשנותנם לבעה""ב נמצא מוכר לו פירות שביעית? "	"1) שכיון שלא אמר לקוט לי ירק בו אינו נחשב כמו מכר, אלא זה שכר פעולתו.<br>2) למ""ד המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו לק""מ. ולמ""ד לא קנה חבירו תירצו התוס' (ד""ה לקוט) א. דלא חשיב מוכר, דיד פועל כיד בעה""ב. ב. דהכא אין המלקט מתכוין לזכות לעצמו, וכשנותן לבעה""ב אז זוכה בעה""ב."	עבודה זרה סב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריא. תניא החמרין שהיו עושין מלאכה בפירות שביעית שכרן שביעית מה פירוש שכרן שביעית? 	לרבי יוחנן ולרבא כיון ששכרם מרובה קנסום שקדוש שכרם<br>בקדושת שביעית. לאביי שנותנים להם במתנה את שכרם מפירות שביעית.	עבודה זרה סב. - סב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריב. מה מותר ומה אסור לעשות בפירות מעשר שני? 	"בתחילה כתבו התוס' (ד""ה העלה) שאם זה אכילה שתיה או סיכה מותר ושאר דברי ם אסורים. והקשו שבמשניו ת מבואר שמותר לקנות בגדים. ותירצו א. שמדאורייתא מותר לקנות גם שאר דברים אך מדרבנן אסרו כיון שרצו שיקנו בזה שלמים והתירו רק אכילה שתיה וסיכה. והקשו התוס' שגם מדאורייתא א""א לקנות שאר דברים. ב. שאם הכסף שביד המוכר ישאר בקדושת מע""ש מותר לקנות גם שאר דברים אך אם מעוניין לחללו מותר רק אכילה שתיה וסיכה [ ע""פ הרש""ש שציין למש""כ בב""מ נג בתוד""ה והן נ""כ[."	עבודה זרה תוס' סב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריג. בגמי חששו שיזבלו בחיטים שהתקבלו בשכר סתם יינם. והרי פסקנו לעיל כרי יוסי דאמר זה וזה גורם מותר? 	"תירצו התוס' (ד""ה אתי) שלכתחילה יש לחוש לדברי רבנן שחולקים על ר' יוסי ואו מרים שאף הוא נעשה זבל <sup>קיח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיח.  והר""ן תירץ דגם לר' יוסי משום שהולך לאיבוד וספק אם יזבל לכתחילה אסור, ודוקא לעיל התיר אבל כאן ודאי יזבל.</span>"	עבודה זרה תוס' סב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריד. באלו אופנים 1) נתן לה ואח""כ בא עליה אתננה מותר 2) בא עליה ואח""כ נתן לה אתננה אסור? "	"1) באומר לה קני מעכשיו, לרש""י אפי' לא הקריבתו ולתוס' (ד""ה אלא ה""ק) אם הקריבתו. או אם אמר לה להוי גבך עד שעת ביאה ואי מיצטריך לך קני מעכשיו וקדמה והקריבתו.<br>2) באמר לה הבעלי לי בטלה זה לר""ל בזונה עובדת כוכבים שקונה בדמים והביאה היא הדמים. או אף לר' יוחנן בדקאי בחצרה של זונה ישראלית ואמר לה אי מייתינא ליך זוזי מכאן ועד יום פלוני מוטב ואי לא שקליה באתנניך."	עבודה זרה סב: - סג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רטו. דבי ר' ינאי לוו פירות שביעית מעניים ופרעו להם בשמינית 1) מה קשה מהברייתא האומר לפועליו צאו ואכלו ואני פורע חושש משום שביעית 2) ומה תורץ? 	"1) לרש""י החשש בבריי תא הוא משום מוסר דמי שביעית<br>לע""ה, דהיינו שאם הפועלי ם יקחו פירות שביעית בעה""ב צריך לשלם לחנוני את דמי הפירות וזה דמי שביעית. מוכח מזה שגם לאחר שהפירות נאכלו ג""כ נחשב הכסף דמי שביעית דלא כרי ינאי.<br>לרבינו יצחק (בתוד""ה ואינו) החשש בברייתא הוא משום שפורע חובו בדמי שביעית כי זה נחשב כאילו הבעה""ב עצמו נותן להם את הפירות כי הוא משלם על זה לחנוני, וזה קשה על ר' ינאי דלשיטתו כיון שכעת הפירות אינם בעין חשיב שיש לבעה""ב רק חוב על החנוני וא""כ אין זה פורע חובו מדמי שביעית. 2) רב חיסדא תירץ שהברייתא איירי בחנוני המקיפו וסומך עליו שישלם לו את דמי הפירות ולכן לרש""י זה נחשב שבעה""ב משתעבד לו מיד ולכן זה דמי שביעית, משא""כ בר' ינאי הוה כחנוני שאין מכירו ולא משתעבד לו, ולתוס' בחנווני נחשב שבעה""ב משתעבד לו שיעבוד נכסים מיד, משא""כ ברי ינאי הוה כחנוני שאין מכירו ומשתעבד לו רק שעבוד הגוף. ו הגמי הקשתה על פירושו.<br>רבא תירץ דברי ינאי איירי בין בחנוני המקיפו ובין שאין מקיפו ובשניהם יש שעבוד, אך כיון שלא ייחד שעבודו אינו נחשב דמי שביעית, ובברייתא לרב פפא מיירי שהקדים לו דינר ולרב אשי מיירי שנשא ונתן ביד."	עבודה זרה סב: - סג: ותוס'		
